#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. א אלו דברים זה לעיכובא בברכת הארץ ומה דעת החולקים?	"רבי אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ [ומלכות בית דוד בבונה ירושלים] לא יצא ידי חובתו.<p dir=""rtl"">וכן צריך שיזכור בה ברית ותורה, ויקדים ברית לתורה, שתורה נתנה בג' בריתות וברית בי&quot;ג בריתות. וכל שלא אמר ברית ותורה וכן מלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו, ורב חננאל אמר שיצא, שברית אינה בנשים, ותורה ומלכות אינה לא בנשים ולא בעבדים, ואין הלכה כמותו.</p><p dir=""rtl"">צריך שיאמר הודאה תחילה וסוף וכל הפוחת מא' הרי זה מגונה.</p>"	ברכות מט.		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. ב האם אומר מלכות בברכת הארץ, בבונה ירושלים ובהטוב והמטיב?	"בברכת הארץ ובונה ירושלם - אינו אומר שהם ברכה הסמוכה לחברתה.<p dir=""rtl"">בהטוב והמטיב - נחלקו אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן האם צריכה מלכות, מי שהצריך סובר שהיא דרבנן ומי שלא הצריך סובר שהיא דאורייתא. לר' זירא צריכה שני מלכויות גם בשביל בונה ירושלים שהיה ראוי להזכיר שם מלכות כיון שאומר מלכות בית דוד. לרב פפא צריכה ג' מלכויות גם של ברכת הארץ.</p>"	ברכות מט.		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. ג מה לעיכובא בברכת בונה ירושלם ומה חותם בה?	"כל שלא אמר מלכות ב&quot;ד לא יצא ידי חובתו, ולרב חננאל יצא לפי שאינו בנשים ועבדים, ואין הלכה כמותו.<p dir=""rtl"">חותם בבונה ירושלם, רבי יוסי בר' יהודה אומר אף במושיע ישראל, אבל לא יחתום בשניהם, שאין חותמים בשנים. למעשה אמר רב ששת פתח ברחם על עמך ישראל חותם במושיע ישראל, פתח ברחם על ירושלם חותם בבונה ירושלם, ורב נחמן אמר אפ' פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלם כדכתיב &quot;בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס&quot;.</p>"	ברכות מט.		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מט. ד 'רבי אומר אין חותמים בשנים' למה אין חותמים?<p dir=""rtl"">ומדוע חותם בעל הארץ ועל המזון, מקדש ישראל והזמנים, מקדש השבת וישראל והזמנים?</p>"	"הטעם שאין חותמים שאין עושים מצות חבילות חבילות.<p dir=""rtl"">על הארץ ועל המזון, ועל הפירות - ארץ שמוציאה מזון או פירות.</p><p dir=""rtl"">מקדש ישראל והזמנים, וראשי חדשים - ישראל הם המקדשים את הזמנים, ואת הר&quot;ח.</p><p dir=""rtl"">מקדש השבת וישראל והזמנים - חוץ מזו שכאן היא חדא ולכן חותמים (שה' הוא מקדש).</p>"	ברכות מט.		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: א מי ששכח להזכיר של שבת ושל יו&quot;ט ושל ר&quot;ח בברכת המזון מה דינו?	"נזכר אחר שפתח בהטוב והמטיב - בשבת וביו&quot;ט שיש מצוה לאכול חוזר, אבל בר&quot;ח שאין מצוה לאכול (פת) אינו חוזר.<p dir=""rtl"">נזכר לפני שפתח בהטוב והמטיב - בשבת: אמר רב גידל בשם רב שאומר 'ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך מקדש השבת'.</p><p dir=""rtl"">ביו&quot;ט: אמר בשם רב שאומר 'ברוך שנתן ימים טובים לעמו ישראל לשמחה ולזכרון ברוך מקדש ישראל והזמנים'.</p><p dir=""rtl"">בר&quot;ח: אמר שאומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ולא ידע אם זה בשם רב והאם אומר שמחה והאם חותם.</p>"	ברכות מט:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: ב כמה שיעור אכילה לענין ברכת המזון ולענין לחזור ולשרוף חמץ וקודש פסול ומדוע?	"לענין ברכת המזון, ר&quot;מ אומר עד כזית ור' יהודה אומר עד כביצה. ולענין לשרוף חמץ וקדשים, איתא במשנה בפסחים ר&quot;מ אומר זה וזה בכביצה ר' יהודה אומר זה וזה בכזית {וחכמים אומרים בשר קודש בכזית וחמץ בכביצה].<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אומר מוחלפת השיטה. ואביי אמר לא תחליף כאן נחלקו בקרא, ר&quot;מ דרש ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתיה, ואכילה בכזית, ור&quot;מ אמר אכילה שיש בו שביעה והינו כביצה. ושם נחלקו בסברא האם שריפתו כטומאתו או כאכילתו.</p>"	ברכות מט:		ז' פרק
